בניפול בע"מ נ' הר לבן

החלטה

זוהי בקשת רשות להגן המתיחסת לשני שיקים שמסרה המבקשת לידי המשיבה כדמי שכירות. המבקשת טוענת שתקופת השכירות הסתימה מוקדם יותר והיא אינה חייבת בתשלום השיקים.

גרסתה המדוייקת של המבקשת אינה ברורה ויש לגביה לכל הפחות שלוש גרסאות:

במכתב מש/1 שנכתב למי שעימו היתה בקשר מטעם המשיבה כתבה המבקשת שאין בינה לבין המשיבה חוזה כיוון שתקופת החוזה ביניהם תמה והיא אינה מחוייבת לשלם דבר עבור הנכס. אין במכתב זה התיחסות להסכמה שלטענת המבקשת ניתנה לה לסיום מוקדם של החוזה, על אף שניתן היה לצפות שהסכמה כזו תוזכר במכתב. בעדותה של המבקשת לא ניתן הסבר להעדר התיחסות זו;

בתצהירה טוענת המבקשת כי בחודש פברואר הודיעה על כוונתה לעזוב מוקדם יותר את הנכס. לדבריה באותו מועד ניתנה הסכמת נציג המשיבה בכפוף לתשלום עבור המדרגה שהותקנה. רק לאחר מכן בחודש אפריל הועלתה לטענתה דרישה לתשלום סכום של 10,000 ₪ תמורת העזיבה. על פי גרסה זו בחודש פברואר היתה הסכמה מלאה ובלתי מסוייגת של המשיבה לפינוי הנכס;

בחקירתה היום טענה המבקשת שמלכתחילה נציג המשיבה הודיע לה שעזיבתה את הנכס מותנית בתשלום פיצוי שאת סכומו יודיע לה בהמשך. המבקשת אישרה שהיה ברור לה שהעזיבה מותנית בתשולם פיצוי ושסכום הפיצוי לא נקבע עדיין. בחלק מדבריה בבית המשפט, אך לא בכל התשובות, קשרה המבקשת בין סכום התשלום עבור המדרגה לבין סכום הפיצוי. בראשית העדות לא טענה שנקבע רף כלשהו לגבי סכום הפיצוי.

מדובר איפוא, בשלוש גרסאות שונות שאינן מתיישבות זו עם זו. לפחות על פי האחרונה שבהן היום בעדות בבית המשפט היה ברור למבקשת שעזיבת הנכס כרוכה בתשלום פיצוי. כל עוד לא נאמר לה דבר לגבי סכום הפיצוי, לא ברור על סמך מה הניחה שגובה הפיצוי יהיה כזה או אחר.

יתר על כן: אין זה סביר שהמשיבה תסכים לפינוי הנכס באמצע תקופת השכירות בלי לדאוג לשוכר חלופי כאשר ברור שיגרם לה נזק כתוצאה מכך.

טענת המבקשת במכתבה כאילו אין בין הצדדים חוזה אינה יכולה להתקבל. כאשר בין הצדדים היה חוזה תקף במשך שנים, גם אם הסתימה תקופת האופציה המקורית שבחוזה ברור שתוכן החוזה החדש שנוצר הוא כתוכן החוזה המקורי בשינויים המתחייבים מעצם ההארכה.

העובדה שהמבקשת מסרה 24 שיקים מעידה על כוונה להתקשר למשך 24 חודשים.

המבקשת עצמה אישרה שאילמלא ההסכמה שלטענתה ניתנה לה היה עליה למצוא שוכר חלופי על מנת לפנות את הנכס.

מכל האמור עולה כי, המבקשת היתה מחוייבת לתקופת שכירות של 24 חודש. לא ניתנה הסכמה של המשיבה לקיצור תקופה זו ללא תשלום כל מחיר. משלא סוכם סכום פיצוי לא השתכללה ההסכמה לעזיבת הנכס.

השינוי בגרסאותיה של המבקשת לגבי נסיבות הפסקת ההתקשרות אינו מאפשר לקבל את טענותיה ולמעשה הופך את הגנתה להגנת בדים.

לאור האמור, אני דוחה את ההתנגדות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת

הוקלד על ידי: שמחה חדד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: